<h1>המנהיג דין היולדת</h1>
<h2>דף יח:</h2>
ת"ר והזרתם את בני ישראל וגו' אזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן וכמה אמ' רבא עונה או יום או לילה כו', לפני [הוסת] הקבוע שלה, וכל שאינו פורש סמוך לווסתה אפי' היו לו בנים כבני אהרן מתים דכתי' והזרתם [וגו'] והדווה בנידתה, וסמיך ליה אחרי מות, וכל הפורש הווין לו בנים זכרים שנ' להבדיל וגו' אשה כי תזריע, וכל המקדש עצמו בשעת תשמיש הוויין לו בנים זכרים דכתי' והייתם קדושים, וסמיך ליה אשה כי תזריע, יקדש עצמו כגון מעשה דאימא שלום אשתו שלר' אליעזר שלא היה מדבר עמה אלא בחצי הלילה [שלא יתן עיניו באשה אחרת ויבאו בניו לידי ממזרות דרבנן, כדתניא במס' כלה [פ"א] עשרה כממזרים ואינם ממזרים בני א'ס'נ'ת' מ'ש'ג'ע'ח'] כו', וכגון נחלת ה' בנים בשכר שמשהין על הבטן שיזרעו נשותיהן תחילה וישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום, והבא מבית הכסא אל ישמש מטתו עד שישהא שיעור חצי מיל, מפני ששד שלבית הכסא מלווייהו והוויין לו בנים נכפין ושלום, וכן הא דאזהרה לבני ישראל שיפרשו מנשותיהן סמוך לווסתן.
